<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ל ח"ד</h1>
<h2>דף לז:</h2>
רועה אפילו בכרך אחד הוה ליה למידק להכיר כל בהמה של מי הוא להחזירה לבעלים מציעא. מי שלקח שור ונמצא שאין לו שינים ונתנו לשומר רועה ומת אף על פי שהלוקח יגבה מעותיו מן המוכר הרועה יפרע למוכר דמי בשר בזול כי הויא קצת פשיעה שלא עיין אם היה אוכל אפילו שיש שם שאר בהמות ודוקא במי שאינו יודע המום כשמסרו לרועה מציעא [מ"ב ע"ב].
<h2>דף צג:</h2>
רועה שנתן לתלמידו הנקר' ברזילו פטו' כי אדעת' דהכי נתנה בעל הבהמה לרועה שית' אות' לברזילו כי כך דרך הרועים אבל אם מסר' לרועה אחר חיי' כדין שומר לשומר קמא. רועה שיש לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קדם חייב בין שומר חנם ובין שומר שכר ושומר חנם דוק' בחנם אם ימצא ושומר שכר בשכר כלומ' שיש כרם ויפרע השכירות בעל הבהמה עד כדי דמיהן. ואם רצה שומר חנם לקדם ברועים ובמקלות בחנם או בשכר היכא דברור היזקא תבא עליו ברכה ויפרע לו הוצאתו עד כדי דמיהן שהוציא אותו מטורח שיטרח לקנות אחרת אם יאבד לו ואין זה כמו מבריח ארי שזה ודאי ברור היזקו וכמו כן איניש דעלמא שהציל בדבר שברו' היזקו אין דינו כמבריח ארי ויש לו שכרו קמא מציעא. רועה שמעבי' בהמות בגשר נהר ודחפוה חברותיה ונפלה ומתה חייב שהיא פשיעה שהיה לו להעבירם אחת אחת ולפי זה אם הזיק' בנפילה חייב ואפילו שומר שכר או שומר חנם והרא"ש כתב דאינו חיי' משום פשיעה קמא. רועה שהניח עדרו ובא לעיר ובא זאב וטרף אין אומרין אלו היה שם היה מציל אלא אומדין אם היה שם יכול להציל חייב ואם לאו פטור מציעא.
זאב א' אינו אונס שנים הרי זה אונס שני כלבים אינו אונס וארי ודוב וחיה רעה מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות הרי זה אונס וכל זה שבאו מאיליהן אבל אם הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים חייב בכל ענין מציעא. ליסטים מזויין הרי זה אונס ואפילו יהיה רועה מזויין ואם מסר רוע' ללסטים מזויין והתחיל לגזמו ולחרפו ואמ' לו גנב מוסרח במקום פלוני אנו יושבין ויש לי כך וכך רועים וכך וכך כלבי' לך שמה ותראה מה נעשה לך הרי זה חייב כמו שהוליכה למקום גדודי חיה ולסטים מציעא כתובות. מתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אין זה אונס כגון שהעמידה בחמה ובצינה אע"פ שלא מתה מיד. העלה לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס, ויש מחלוקת אם בעי' שתקפתו ועלתה תקפתו וירד' או לא והעיקר בין תקפתו ועלתה בין תקפתו וירדה הרי זה אונ' מציעא. רועה שמסר לו בהמות בלא עדים וכפר ובאו עדים שאכל מהם ה"ל גזלן שכפר בפקדון והרי הוא חשוד שכנגדו נשב' ונוטל ומיירי שרועה בהמות אחרים דאם היו שלו הוחזק כפרן. סתם רועה פסול כך מוכח מציעא [ה' ע"א].
